על רקע הימים הקשים שכולנו חווים, אנחנו מוצפים באינפורמציה ופרשנויות פסימיות גם על ההיבטים הכלכליים של המשבר המתמשך. אני מבקש להציע כאן זווית קצת אחרת. אם למדנו משהו מכל מה שקרה, הרי זו בעיקר החובה להישמר מקונספציות ולבחון היטב את "מה שכולם חושבים". בואו נניח רגע לדעות והשקפות, ונתבונן באופן נקי בנתונים העובדתיים.
הורדת דירוג האשראי של ישראל עפ"י החברות המדרגות.
נכון, מדובר בהתרחשות מסוכנת. האם היא היתה מחויבת המציאות? להבנתי, חברות דירוג האשראי הדהדו במידה רבה את דברי בנק ישראל שהצביע בצדק על הצורך בהתנהלות אחראית ומקצועית. אבל שימו לב – לפי הספר, הורדת דירוג אמורה הייתה לגרום למכירת אגרות חוב ישראליות ולפיחות במטבע. וראה זה פלא – השקל דווקא התחזק לאחרונה ב2% מול הדולר, ובמצטבר מאז לפני שנה השקל התחזק מול הדולר.
עודף בחשבון השוטף ומט"ח בשפע
חובות העולם למשק הישראלי עלו רק בשנה האחרונה עד אפריל בכ- 15% לכדי 255 מיליארד דולר. כן! העולם חייב לישראל כסף רב, והסכום הזה, 255 מיליארד, מבטא את הפער בין חובות המשק הישראלי לעולם, לחובות העולם למשק הישראלי.
הסכום הזה שווה ל- 50% מהתוצר בישראל!
רק לשם השוואה, במלחמת המפרץ 1991, עת ספגנו טילי סקאד מהמפרץ, ישראל הייתה חייבת לעולם סכום שהיה שווה אז ל- 40% מהתוצר. ישראל גייסה לפני כשנה 160 מיליארד ₪, רבע מהם מחוץ לישראל שנענו לביקושים גבוהים מאוד. ישראל מעולם לא פיגרה בהחזרי הלוואות כשנטלה אותן. יתרות המשק הישראלי נטו משמשות כרית ביטחון משמעותית למדינת ישראל.
הכנסות מיסים ומע"מ
הכנסות המדינה ממס הכנסה עפ"י דוח משרד האוצר 9.24 עלו ב8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המדינה ממע"מ עפ"י דוח משרד האוצר 9.24 עלו ב5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. וזה מלמד על היקף הפעילות המשקי.
הגירעון
בנק ישראל העריך את הגירעון לשנת 2024 ב6.6% (כנראה בפועל הוא עומד על 7.6%). גירעון משמעותו שנדרשת הזרמת כסף למשק מהבנק המרכזי/ אג"ח והסיכון בו הוא אינפלציה.
אבל שימו לב – לשנת 2025 בנק ישראל העריך שהמתווה יחזור ל4% כפי שהיה בכל אחת מהשנים האחרונות. הערכה אופטימית זו היא סבירה ביותר לאור נתוני השנים האחרונות. בשנים 2017-2015 היה גירעון נמוך במיוחד של 2% בממוצע לשנה. מאז, הגירעון עומד על כ- 4%-3.5% בכל אחת מהשנים 2023-2019. רק לשם ההשוואה, בשנת 2020 (קורונה) היה הגירעון כמעט כפול מהמצב היום (11.7%), ואילו בשנת 2021 הגירעון התכווץ לכמחצית ובשנת 2022 הכותרות בעיתונים היו "קופת המדינה שברה את כל השיאים" ונרשמו עודפי תקציב של כ- 10 מיליארד ₪.
בנוסף, כדאי לזכור שלאורך השנים היכולת לחזות את הגירעון היתה נמוכה ביותר, ובחלק גדול מהשנים הסטייה בין התחזית למציאות עמדה על 50%.
תאמרו – כן, אבל צפויות לנו הוצאות ענק של פיצויים ושיקום בעקבות המלחמה. ובכן, כאן המקום לציין כי בקרן הפיצויים של מס רכוש (שהינה מחוץ לתקציב השוטף) נצברו כ- 20 מיליארד ₪ שמיועדים לשיקום במצבי מלחמה ונראה כי סכום זה מימן את הנזקים עד כה.
אינפלציה
משך כ- 20 שנה, משנת 2000 עד 2022, האינפלציה בישראל הייתה נמוכה מ4% לשנה. בשנת 2022 (שנה שבה נוצר עודף מגביית מיסים) האינפלציה קפצה ל5.3% (מה שגרם בין היתר להתייקרות דירות ב15%). בשנת 2023 האינפלציה עמדה על כ-3%. ע"פ בנק ישראל בשנת 2024 וב- 2025 היא תעמוד על אחוז דומה. נכון, כרגע נראה כי השנה תסתיים באינפלציה גבוהה יותר מהתחזית, אבל קשה לראות שנה גירעונית כמו שנת מלחמה שבה נדרשת הזרמה כספית למשק שאינה גוררת עליה באינפלציה.
יחס חוב תוצר
יחס חוב תוצר הוא היחס בין החוב הציבורי לתוצר המקומי והוא נחשב למדד מרכזי למדידת סך הביצועים הכלכליים של המדינות להערכת היציבות הכלכלית ויכולת ההחזר.
בארצות הברית, במדינות ה – OECD ובישראל, עמד יחס החוב לתוצר לפני כ30 שנה (1990) סביב 120% בממוצע בכל אחת מהמדינות האמורות. בארצות הברית ובמדינות ה OECD המדד הזה נותר עם שינויים קלים. בישראל לעומת זאת, החוב ביחס לתוצר (למרות גידול משמעותי בתוצר) ירד בעשור האחרון בכ- 2% בממוצע לשנה. ועד לכ- 60%, ועומד היום על כ- 67%.
משמע, מדינת ישראל בניגוד לארצות הברית ומדינות ה OECD שיפרה לאין ערוך ובאופן דרמטי את החוב שלה ביחס לתוצר. עלייתו של החוב בשנה האחרונה היא אמנם בגדר שינוי מגמה, אבל אי אפשר שלא לראות את התמונה הרחבה.
תעסוקה
שיעור האבטלה בשנים 2015-2010 עמד על כ- 6% ובעשור האחרון הוא במגמת ירידה. בשנות הקורונה 2021-2020 האבטלה קפצה ל6%, ומאז היא יורדת בהתמדה ועומדת היום על 2.5%, כמחצית מהאבטלה הנוכחית בארצות הברית (4.2%), וכשליש מהאבטלה במדינות ה- OECD (7%).
תלות באנרגיה
ישראל מייצאת גז לאירופה במאות מיליוני דולרים בשנה, וזאת לפני הסכמים ארוכי טווח במיליארדי דולרים למצרים וירדן (ירדן מפיקה 70% מהחשמל שלה מגז שמקורו במאגר לוויתן).
בקרן העושר מצטברים סכומים של מיליארדי ₪, ולפי התחזית המעודכנת של רשויות המיסים, סכומים אלו יגיעו לכ- 60 מיליארדי שקלים בעשור הקרוב.
משבר וצמיחה בהייטק ובייצוא הבטחוני
חלק מהמחדל שאנחנו עדיין חווים, הוא ההתמודדות הטובה אך היקרה מאוד עם מתקפות הטילים באמצעות "כיפת ברזל". מאידך אנו חווים יכולת מוגבלת והתמודדות מסורבלת עם הכטב"מים, שעלותם לאויב מאות דולרים בודדים אך נזקיהם קשים.
תוך כדי המלחמה, קרה מה שרק בישראל יכול לקרות. יזמים, סטארטאפיסטים וחברות ענק כמו אלביט ורפאל. שיתפו פעולה, ובעידוד משרד הביטחון מפתחים בימים אלו פתרונות שיאפשרו התמודדות יעילה וזולה עם הכטב"מים באמצעות הטמעת "טכנולוגיות על" לרבות טכנולוגיות מבוססות AI . פיתוחים אלה יקפיצו את מדינת ישראל עשור קדימה ביכולת הצבאית, מה שיאפשר פיתוחים בתחומים האזרחיים שיחזקו את מעמדה בחזית הטכנולוגית.
במחצית הראשונה של 2024 גייסו חברות ההייטק בישראל כ- 5 מיליארד דולר, מאוד דומה לאשתקד. בהיבט הזה אנו במקום הראשון בעולם אחרי עמק הסיליקון וניו יורק.
רק לאחרונה התבשרנו כי Salesforce האמריקאית רכשה 2 חברות ישראליות בכ- 2.35 מיליארד דולר וחברת הסייבר Armis Security כבר שווה מעל 4 מיליארד דולר.
לאור ההצלחה חסרת התקדים שהציגו מוצרי הסייבר ומוצרי ההגנה מפני טילים של ישראל במהלך המלחמה צפוי יצוא של מוצרים אלה בהיקפים שלא נראו בישראל בעבר, כך שהיצוא הישראלי עומד בפני פריחה גדולה בהרבה ממה שידענו אי פעם.
גאות במשק אחרי המלחמה
ביום שבו ישתקו התותחים, לצד הכאב והאבל יהיה צריך לשקם את הנזקים הפיזיים בדרום ובצפון ובחזיתות האחרות. המשמעות היא סלילת כבישים, בניית שכונות, שיקום יחידות דיור, בנייה של בתים ומרחבים כפריים. זאת בנוסף לטיפול שיידרש בחברה האזרחית. רק לאחרונה התבשרנו על מכרז רכבים של משרד הביטחון בהיקף של כ- מיליארד ₪. גם כדי לכנוס את כלי המלחמה חזרה לימחי"ם, כולל כל המשאבים שיידרשו לשם כך, החברות בישראל יצטרכו לייבא חומרים ולהעסיק עובדים. לאור כל זאת אני מעריך שהעודף מגבייה שראינו מיד אחרי הקורונה יחזור על עצמו ובעוצמות גדולות יותר.
היום שאחרי
נכנסנו למלחמה כחברה יזמית עם כלכלה חזקה ורזרבות רבות. משקיעים מגיעים לישראל גם בימים אלו, וימשיכו להגיע, אם נאפשר להם להניח שבישראל מתקיימים מערכת משפט עצמאית ושירות ציבורי ראוי.
הימים קשים, הממשלה נדרשת לאסטרטגיה כלכלית ולתקציב מסודר הנובע מכך, אבל התקווה אינה מופרכת. היא כבר כאן, מתחבאת בנתונים היבשים. צריך רק להסתכל ולראות: כוחות היצירה של ישראל ושל הישראלים כבר פורצים החוצה מבין ההריסות.
נשמח לשיתוף