האצת ההשקעה בתשתיות – צו השעה

האלמנט החשוב ביותר בתקציב המדינה המתהווה, הוא השקעה בתשתיות תוך הפחתת ביורוקרטיה

בין שלל רעשי רקע, המבחן העיקרי של הממשלה החדשה הוא במסוגלותה לגבש ולהעביר תקציב מדינה.
הצוותים, כך מדווח, שוקדים על המדוכה, ולצד השאלה האם יצליחו מרכיבי הקואליציה להסכים על מבנה התקציב, מרחפת שאלה חשובה לא פחות: האם תשכיל הממשלה החדשה ליישם את צו השעה – האצת ההשקעה בתשתיות תוך הסרה מסיבית של חסמי ביורוקרטיה.

באופן מסורתי בישראל, ממשלות חדשות נוטות לנקוט במדיניות מצמצמת ו"לקזז" את המדיניות המרחיבה שאופיינית לתקופות טרום – בחירות ("כלכלת בחירות").
מנהג זה הוביל לדפוס של ירידה בשיעורי הצמיחה בתקופות שלאחר הבחירות, ולמעשה לפגיעה במשק ובשגשוג הכלכלה.

התנהגות הממשלה לאחר הבחירות, אולי מסקרנת פחות את התקשורת אבל היא חשובה לא פחות (ואף יותר) מהתקופה שלפני, המלווה את הקמפיינים.
בתקופה הייחודית שאנו נמצאים בה, לאחר משבר הקורונה (ואולי לפני אחד נוסף), שיעורי הצמיחה הם קריטיים.
שינויים בסדרי העדיפויות ובמבני המס, חשובים פחות. כך אומרים מעל כל במה גם כלכלני ה – OECD, בהתייחסותם לשלב זה של התאוששות ממשבר הקורונה וגמילה ממענקים ודמי חל"ת.

השקעה בתשתיות נתפסת לעתים כחלק ממדיניות סוציאליסטית, אך בפועל היא מהווה מקדם צמיחה עיקרי של המגזר העסקי.
השקעה בתשתיות כוללת סלילת נתיבי תעבורה וחיזוק התחבורה הציבורית, אבל גם השקעה בתקשורת ו"בכושר הדיגיטלי" של אנשים ושל עסקים.
אלה יהוו מקדמי יעילות וגורמי ייצור בפעילות העסקית הקיימת, וגם יתרמו לבניית חוסנו של המשק, למשברים עתידיים.

עם תחילת ההתאוששות ממשבר הקורונה התברר כי התחזיות הקודרות באשר לגובה הגירעון לא יתממשו, וגם הכנסות המדינה ממסים אינן מכזיבות, לאור נתוני הצריכה של משקי הבית ודהירת ענף ההייטק.
אין תמיכה בנתונים לצורך במדיניות מצמצמת ולחיסכון בהשקעות, אלא להיפך. יש להשקיע בתשתיות ביתר שאת ולכרות כל חסם ביורוקרטי וגורם מנהלתי מעכב.

ישראל ידועה בשכבות של רגולציה מכבידה, המעיבות כמעט על כל יוזמה בכל תחום. מזמן הגיע הזמן לתפנית בעלילה הזו, אבל עכשיו אנחנו כבר באיחור, וחבל על כל דקה.