בלוג – כלכלה ועסקים
9 בנובמבר 2022
איך מגיעים למחזור מכירות קבוע של מיליוני ש"ח בחודש?
.
העסק עובד, יש מכירות, המוניטין שלך מתפתח וברור לך שיש פוטנציאל.
אז למה כל כך הרבה זמן העסק לא מצליח לפרוץ את מחסום המיליונים?
בעלי עסקים רבים יענו על השאלה הזאת בתשובות כמו:
"אם רק היו לי אנשי מכירות טובים יותר…"
"אם רק היה לי יותר זמן פנוי…"
"אם רק היה מופיע משקיע שיאמין בי…"
עסק שהמכירות שלו התפתחו והגיעו עד מאות אלפי ₪ בחודש, מגיע לנקודת פיתול.
הדברים שנעשו בו עד היום, כבר לא מספיקים כדי לקדם אותו, אלא רק משאירים אותו במקום.
כדי לעשות את הקפיצה הבאה, לרף המיליונים, העסק זקוק לדלק אחר ולתשתיות מחוזקות.
מה העסק צריך כדי לחצות את רף המיליון ולהישאר מעליו?
.
מחשוב: לא משנה באיזה תחום העסק שלך פועל, אם התהליכים שלך לא מספיק דיגיטליים, העסק יישאר מאחור. המוצרים והשירותים, תהליכי השיווק, המכירה והשירות, הגבייה, הפקת החשבוניות, ניהול כוח האדם – כל אלה חייבים להיות מנוהלים במערכות דיגיטליות עדכניות שמתאימות לתהליכים העסקיים שלך.
.
מדידה: איזה מוצר או שירות בעסק, הוא הרווחי ביותר? איזו מחלקה היא התובענית ביותר בכוח אדם ומשאבים? ה
אם יש מוצרים או שירותים הפסדיים שלא כדאי כלל לעסוק בהם? עסק ששואף לחצות את המיליון כל חודש באופן קבוע, חייב לאמץ מנגנוני מדידה כדי להתייעל ולהמשיך להתקדם במקום להיעצר במקום.
.
מבנה ארגוני: האם יש בעסק מספיק עובדי מכירה ושירות? האם הם מתאימים לתפקיד? האם יש לכל אחד ואחת מהם מנהל/ת מוגדר/ת עם זמן פנוי לניהול, הכוונה, תמיכה ומדידה? האם החשש שלך מגיוס כוח אדם, הוא זה שעוצר אותך מלצמוח?
.
מניות: העסק גדל, יש בו עובדים בכירים ונאמנים ואולי גם כמה בעלים. האם הוקצו מניות לעובדים בכירים, באופן אשר מבטיח את נאמנותם ומחויבותם להצלחה העסקית? האם המניות חולקו בין הבעלים באופן נכון, על בסיס ראייה ארוכת טווח ותכנון מס?
.
תחזית וגיוס הון: האם בנית תחזית צמיחה, שמנמקת באופן מסודר איך העסק צפוי לצמוח ולהגיע ליעד? מהן התשומות הנדרשות לשם כך? תחזית צמיחה מנומקת, תאפשר לך לגייס אשראי, משקיעים ושותפים, שיכניסו "כסף חדש" לעסק ויאפשרו לך לחצות סוף סוף את תקרת הזכוכית.
החדשות הטובות הן שבתוך שלושה חודשים בלבד, אפשר לטפל בכל הנושאים האלה (ועוד) ולהעלות את העסק על הדרך הבטוחה ליעד הבא.
.
איך עושים את זה?
פונים אלינו ויוצאים לדרך
.
.
5 באוגוסט 2022
העסק שלך בצמיחה? כאבי גדילה? זו שעת המבחן שלך
.
נהוג לחשוב שהחלק הקשה בניהול עסק מצליח, הוא שלב ההקמה. זהו השלב שבו צריך להשקיע הון ראשוני (לעתים לגייס משקיעים), כאשר עדיין אין "קבלות" על ביצועי העסק. בנוסף שלב ההקמה עמוס בקבלת החלטות בכל התחומים: מודל עסקי, מיתוג, בחירת ספקים, גיוס עובדים.
.
עוד נהוג לחשוב, שאם העסק הוקם והצליח להגיע למחזורי מכירות נאים ואפילו לרשום רווחים, אפשר להכריז שהעסק הצליח.
.
אלא שבמציאות, שם רק מתחיל המבחן של העסק ושלך!
.
כמי שפוגשים עסקים בצמיחה באופן קבוע, נוכל להעיד שעסק בצמיחה הוא אתגר גדול, אפילו יותר מעסק בהקמה. עסק צומח מחייב היערכות מהירה למציאות המשתנה. בשלב זה, בעלי עסקים רבים מאבדים שליטה ולעתים לא יודעים להשיב על שאלות בסיסיות:
.
– האם המוצרים והשירותים של העסק נרשמים באופן כזה שניתן למדוד את המכירות והרווחים כל אחד מהם?
– מתוך המחלקות או היחידות שפועלות העסק, מי מהן רווחית? האם יתכן שחלק מהן מפסידות?
– כמה שעות כוח האדם של העסק משקיע בכל פעילות? אילו פעילויות הן תובעניות בכוח אדם ואילו חסכוניות?
– כמה פניות העסק מקבל ביום או בשבוע ממתעניינים או מלקוחות? האם יש מספיק כוח אדם כדי לקלוט את הפניות ולטפל בהן באיכות טובה?
– האם המניות בעסק מוקצות כמו שצריך על מנת למנוע בעתיד אירוע מס מיותר?
– האם מערכות המידע של העסק מוגנות מפני ריגול עסקי ומתקפות סייבר?
.
אלו רק חלק מהשאלות שמקבלות חשיבות עצומה כאשר העסק מגיע לשלב של צמיחה מהירה.
עסק שהכנסותיו גדלות ואינו מסוגל לענות על השאלות הללו בתשובה ברורה, למעשה אינו עומד במבחן הצמיחה!
מצב זה עלול לסכן את העסק ואת בעליו.
.
אז מה עושים?
.
בנקודת הפיתול הזו שבין הנתיב הצדדי לכביש המהיר, כדאי להיעזר בליווי של גוף חיצוני.
תפקידו של הגוף החיצוני הוא לשקף לבעלים את תמונת המצב המסחרית – תפעולית, להפיק המלצות ותובנות וללוות את יישומן בפועל.
כך מבטיחים שבעלי העסק לא יאבדו שליטה בסיבוב ויעלו על הנתיב המהיר בצורה בטוחה ויציבה.
רוצים לשמוע עוד על תהליכי הייעוץ והליווי שלנו לעסקים בצמיחה? פנו אלינו ונשמח לייעץ.
.
30 ביוני 2022
הקשר בין אסטרטגיה עסקית לבין גיוס הון
אסטרטגיה עסקית וגיוס הון הם מושגים שכל בעל עסק או מנכ"ל מכיר.
עם זאת, לא כולם מבינים עד הסוף את משמעותם ובעיקר את הקשר ביניהם.
.
מהי אסטרטגיה עסקית?
אסטרטגיה עסקית היא מתווה הדרך שנועד להביא את העסק מנקודה נוכחית לנקודת יעד.
מתווה זה כולל דרכי פעולה בכל התחומים: מבנה ארגוני, כוח אדם, פיתוח עסקי, שיווק, מכירות, רכש, לוגיסטיקה וניהול כספים.
.
מתי נדרשת תכנית אסטרטגיה עסקית?
בעיקר כאשר קיימת החלטה להגיע מנקודה לנקודה: לצמוח בהכנסות וברווחים, להתחרות טוב יותר, להתייעל, לחדור לשוק חדש, להשיג יציבות וכיו"ב.
לא תמיד קברניטי העסק יודעים לנקוב ביעד שאליו היו רוצים להגיע. לכן, אחד התפקידים הראשונים של התכנית האסטרטגית היא להציב את היעדים, כך שיהיו מבוססים על השאיפות האישיות של בעלי הארגון אבל גם על היגיון עסקי ופיננסי.
.
ומה הקשר לגיוס הון?
רבים רוצים הון חדש בעסק בדמות משקיע או שותף, אבל מעטים מבינים שגיוס הון הוא בסך הכל השלב האחרון בתכנית האסטרטגית.
גיוס הון שנשען על תכנית אסטרטגית הוא טוב יותר משתי בחינות עיקריות:
.
1. קל יותר לגייס הון עם תכנית אסטרטגית.
2. ללא תכנית ברורה, גיוס הון הוא פתרון זמני שאולי יאפשר לעסק להמשיך לפעול, אך לא להתקדם ולהשתפר.
בעלי עסקים רבים מחפשים את ההון החדש, רובם ללא תכנית אסטרטגיה עסקית.
אחרים כן משקיעים באסטרטגיה עסקית אך לא מכים בברזל החם ולא ממנפים את התכניות שלהם, לגיוס הון.
מתוך מציאות זו, התפתח מודל העבודה המשולב שלנו. תכנית אסטרטגיה עסקית שבסיומה תהליך גיוס הון נכון ובריא לעסק.
הכל במקום אחד.
.
שאלות על אסטרטגיה עסקית וגיוס הון? פנו אלינו.
.
24 במרס 2022
איך מתגברים על האתגר הרגשי במכירת עסק?
ההחלטה למכור חברה או עסק, היא לפעמים ההחלטה הנכונה, אבל היא אף פעם לא קלה.
עסק הוא לא רק אמצעי לפרנסה ותעסוקה. לרוב, לבעלי העסק יש גם חיבור רגשי כלפיו.
בעלי עסקים רבים תוהים האם הגיעו לשלב שבו מכירת העסק היא המעשה הנכון עבורם (וגם עבור העסק).
חשוב להדגיש שלמכירת העסק יכולות להיות סיבות טובות: מימוש של כספי המכירה, השגת איזון טוב ובריא יותר בין חיים אישיים לעבודה, יציאה לגמלאות, העברת העסק לניהול מקצועי יותר ועוד.
עוד סיבה טובה למכירה, מתקיימת כאשר העסק כבר לא נמצא בידי המייסדים אלא בידי בני משפחה. לעתים, בני המשפחה חשים שהם אינם מעוניינים או מסוגלים להחזיק בעסק בעצמם.
כאשר עולה המחשבה על מכירה, עלולות לצוף שאלות לא קלות:
איך העובדים יקבלו את ההחלטה?
.
האם יש לי זכות מוסרית למכור את החברה?
.
איך אוכל לשמר השפעה כלשהי על העסק גם בעתיד?
.
האם הקונים ימשיכו את דרכי וידאגו שהעסק ינוהל על פי הערכים שהטמעתי בו?
.
איך אוכל להעריך כמה שווה העסק שלי? האם הקונים יבינו את המחיר שאבקש?
.
כמי שעוסקים בהערכות שווי של חברות ובליווי תהליכי מכירה, נוכל לבשר שיש תשובות לכל השאלות הללו.
תהליך הערכת השווי ומכירת העסק, נעשה תמיד יד ביד עם המוכרים ומותאם גם לעקרונות הסנטימנטליים.
אנו מובילים תהליכי הערכת השווי, מכירה והעברת הבעלות, באמצעות מנגנונים שמאפשרים מקום ופתרונות, לכל החששות וההיבטים הרגשיים של המהלך.
מתלבטים אם למכור את העסק? או אולי כבר החלטתם והחששות עדיין מנקרים?
.
28 בפברואר 2022
איך קונים חברה?
רכישת עסק, חברה מתחרה או פעילות עסקית משלימה, יכולה להיות מהלך עסקי חכם שיספק יציבות ורווחה כלכלית וגם הגשמה עצמית, יכולת השפעה וסיפוק.
עם זאת, חשוב מאוד לבצע את המהלך בהקפדה על מספר עקרונות:
1. מהו מחיר הולם תמורת החברה?
חשוב לבחון לעומק את הערכת השווי של החברה ולהבין כיצד קבעו המוכרים את הסכום המבוקש.
על המוכרים לבסס היטב את המחיר המבוקש, גם כדי לנמק את דרישתם וגם כדי לקצר את תהליך הרכישה
ולהקטין את הסיכוי לבעיות בהמשך ולהכשלת העסקה.
אחת הטעויות הנפוצות בהערכת שווי, היא הוספת שווי המכונות ו/או אמצעי ייצור, למחיר החברה.
בחברה מתפקדת, עם אופק של צמיחה, אין משמעות לשווי אמצעי הייצור אלא רק לערך התוצרת שלהם.
שווי אמצעי הייצור עצמם, רלוונטי רק בתרחיש בלתי רצוי של חיסול החברה ומכירת ה"ברזלים".
איך כן מחשבים את שווי החברה והמחיר הראוי תמורתה? אפשר לקרוא בפוסט נפרד שפרסמנו כאן, תחת הכותרת:
"כמה שווה חברה?"
⇓
2. מתי נחזיר את ההשקעה ונתחיל להרוויח כסף?
עוד טעות נפוצה היא לחשוב שרק ביצועי החברה והמחיר שסוכם תמורתה, הם הקובעים מתי הקונים יחזירו את סכום ההשקעה ויתחילו להרוויח.
בפועל, לא מספיק לשאול "כמה", אלא יש חשיבות עצומה לשאלה "איך".
הדרך שבה רוכשים את החברה, משפיעה באופן ניכר על המיסוי ועל סכום הכסף שיגיע בסופו של דבר לכיסו של הקונה.
כאשר מבנה הרכישה נכון, סכום המס מצטמצם באופן משמעותי ומקצר את משך הזמן עד להחזרת ההשקעה
⇓
3. אילו מסמכים ודוחות יש לבקש מהמוכרים על מנת לבחון את העסקה?
חשוב לבקש את המסמכים והדוחות שיספקו תמונה כמה שיותר ברורה ומובהקת באשר למצב הפיננסי, הכלכלי והתפעולי של החברה בשנים האחרונות.
דוחות רווח והפסד ומאזנים תקופתיים, אינם מספיקים. חשוב לבחון למשל גם דוחות גיול שממחישים בתוך כמה זמן ה
עסק גובה את החובות כלפיו.
אם יתגלה שמשך הגבייה ארוך, יתכן שחלק מהחוב לכאורה אינו ממשי ובמציאות, הוא לא ניתן לגבייה.
יש לבחון לעומק גם דוחות מלאי ולוודא שנפח המלאי מתאים לזמן המדף בענף. זאת, על מנת לוודא שהמלאי הינו בר מימוש.
נוסף על כך, חשוב לבחון את דוחות הציוד והפחת על מנת לוודא שהעסק נמכר עם כלל אמצעי הייצור שהפיקו את הכנסותיו ולא "יחמקו" החוצה כלי רכב או רכיבים אחרים.
⇓
4. איך מקבלים מהבנק מימון לרכישת החברה?
נוסף על הון עצמי, לרוב, הקונים יזדקקו גם למימון חיצוני, על מנת שיוכלו לשלם תמורת החברה. במקרים רבים, הקונים מרגישים שיש בידם עסקה טובה ובטוחה ומופתעים מהסירוב של הבנק להעמיד לרשותם מימון.
למעשה, מדובר באשראי לרכישת אמצעי שליטה, עליו כתבנו כאן בפוסט נפרד ב-11 באוקטובר. בכל אופן, לבקשת אשראי מסוג זה יש להיערך בהתאם.
בכלל, חשוב להציג לבנק את הדברים בצורה הנכונה: את תזרים המזומנים של החברה הנרכשת, יש להציג במבנה המתאים לבחינה של הבנקים. בטוחות נדל"ן יש להציג בהתאם לתקן 19, שגם לו הקדשנו כאן פוסט, תחת הכותרת "מה שווי הנכס שלך?".
עוד בנושא גיוס ההון לצורך רכישה; חשוב לקבל מימון במבנה שניתן לעמוד בהחזרים שלו, מבלי לפגוע בהתנהלות של החברה. יש לזכור שלחברה יש הוצאות שכר, ספקים והוצאות נוספות שנובעות מהשאיפה של הקונים לפתח את החברה ולהתרחב.
דווקא כאשר החברה מתרחבת, צומחת ומגדילה מכירות והכנסות, או אז היא זקוקה ליותר מזומנים.
∞
העקרונות הללו ועקרונות נוספים, חייבים לבוא בחשבון כאשר רכישה של חברה עולה על הפרק.
במשרדנו אנו מקפידים לטפל בכולם, בכל עסקה שאנו מלווים. חשוב לציין שהירידה לפרטים והיכולת לנמק את הדרישות מהמוכרים, תמיד מאפשרת לבקש יותר ולקבל יותר.
⇓
חשבת לרכוש חברה?
אנחנו כאן לייעץ וללוות את שלבי המו"מ, את העסקה, גיוס ההון והניהול השוטף, כדי להבטיח לך עסקה נכונה, בטוחה ומשתלמת.
.
7 בינואר 2022
כמה שווה חברה? כמה שווה העסק שלך?
שקלת למכור את העסק שלך או חלק ממנו? איך אפשר לדעת מהו המחיר הנכון?
יש מספר שיטות להעריך את שווי העסק.
אחת השיטות העיקריות היא שיטת "היוון תזרים מזומנים", או באנגלית: Discounted Cash Flow (DCF).
בשיטה זו לחישוב שווי חברה, למעשה נחזה את תזרים המזומנים העתידי שצפוי מהפעילות העסקית, וניתן לו ערך נוכחי.
נוסחת DCF כוללת משתנה בשם "שיעור ההיוון". באמצעותו, נוכל לגלם את הסיכון שבעסקה וגם את התשואה שאנו מצפים לה עם השנים. מהי התשואה ההולמת ומהו הסיכון עבור הקונה? התשובה איננה חד משמעית.
שיטה אחרת להערכת שווי חברה, היא שיטת המכפיל. בשיטה זו מצמידים מכפיל מסוים לערך מסוים מתוך הדוחות הכספיים של החברה, כמו למשל הרווח הנקי או הרווח התפעולי.
הכפלת המכפיל בערך הנבחר, תתן לכאורה את שווי החברה. כאן נשאלת השאלה, איזה מספר נכון לבחור כמכפיל? שוב, התשובה איננה חד משמעית.
מהבחינה הטכנית, הנוסחאות הללו אמנם אינן מסובכות, אך הן משאירות הרבה מקום לשיקול דעת: איך נבחר את שיעור ההיוון? או איך נקבע את גובה המכפיל? איזו שיטה להערכת שווי היא המתאימה?
מסיבה זו, הערכת שווי היא לא משימה טכנית! הנוסחאות הן כלי, אך חשוב להשתמש בו בתבונה כלכלית.
ניתן אמנם להיעזר במידע מעברה של החברה ומעסקאות אחרות שבוצעו באותו ענף, כדי לקבל אינדיקציה כללית. אולם, גם נתונים אלה לא יספקו תשובה מוחלטת לשאלה "כמה שווה החברה?".
על מנת לתת תשובה לשאלת השווי של החברה, חשוב לקחת בחשבון משתנים רבים: מהם הסיכונים להם חשופה החברה בטווח הקצר והארוך? האם החברה תלויה בלקוח מסוים? האם היא מתחרה היטב בשחקנים אחרים בשוק?
האם החברה מתעדכנת טכנולוגית באופן מספק? האם מתוכננת רגולציה חדשה בתחום?
כיום, מקובל גם לשאול: עד כמה החברה ערוכה לפעול מרחוק (בעיקר דיגיטלית)? האם היא חשופה לנזקי מגפות?
נושאים אלה עשויים להשפיע באופן משמעותי על הערכת השווי, עד כדי עשרות אחוזים!
חשוב להדגיש, לא תמיד ההכנסות והרווח הנקובים בדוחות הכספיים של החברה, הם הערכים שישמשו אותנו בהערכת השווי.
לעתים, חברה נוקטת בהליכים שמשפיעים על ההכנסות והרווחים אך אינם רלוונטיים לשווי השוק של החברה. דוגמה לכך היא למשל מכירה לחברה אחות במחירי העברה (מחירים נמוכים יותר), במקום במחירי שוק. על מנת להעריך את שווי החברה יש לנטרל את השפעתו של נתון זה, שהרי אינו נובע מתנאי השוק.
דוגמה נוספת היא גילום נכון של תשתיות ונדל"ן. תשתיות שעדיין לא נבעו מהן הכנסות ורווחים, אינן מגולמות בדוחות הכספיים כפי ערכן בשוק. בכל הקשור לאחזקות נדל"ן, בפני החברה עומדת בחירה בין שכירות לבין בעלות. יש לגלם בהערכת השווי את האפשרות הנכונה יותר עבור הפעילות העסקית, לאו דווקא זו שנבחרה בפועל על ידי החברה משיקולי נוחות או מיסים.
לסיכום, השאלה "כמה שווה חברה" היא מורכבת וחשוב שהגורם המעריך יהיה מנוסה בעסקאות מיזוגים ורכישות, על מנת שידע לתת לכל פרמטר את המשקל הראוי. הערכת שווי שאינה מקצועית, עלולה להביא למכירה החברה במחיר נמוך משווייה האמיתי. מנגד, גם יציאה לשוק במחיר גבוה מדי, תכשיל את העסקה המיוחלת.
בהערכות השווי שאנו עורכים, אנו מקפידים להגיע לתוצאה שאיננה רק מנומקת היטב תיאורטית, אלא גם מתאימה למציאות בשוק ויכולה להיות בסיס לעסקה אמיתית.
שאלות לגבי הערכות שווי לחברות? שלחו הודעה ונשמח לייעץ.
.
30 בנובמבר 2021
שוק התעסוקה חווה טלטלה
בנק ישראל פרסם בימים האחרונים נתונים מעניינים, ולצדם אמירה חשובה: "נתוני שוק העבודה מעידים על קושי מסוים בחזרת המשק לרמות התעסוקה והאבטלה שאפיינו אותו טרם המשבר".
אמירה זו של בנק ישראל, ליוותה נתון חשוב: "שיעור התעסוקה עלה במהירות במחצית הראשונה של השנה, אך מאז אמצע חודש יולי, המגמה התייצבה. נותר פער של כ-150 אלף מועסקים, בהשוואה לשיעור התעסוקה הממוצע ששרר ב-2019".
מספר המשרות הפנויות במשק דווקא ממשיך לעלות, ועומד על כ-143 אלף משרות המתפרסות על פני ענפים רבים. מעסיקים בכל התעשיות חווים מחסור בידיים עובדות, מענף הלוגיסטיקה, דרך תעשיית האירוח וההסעדה ועד להייטק.
אז מה קרה בשוק בתעסוקה? למה מעסיקים מתקשים לגייס עובדים ומה הרקע לעודף הביקוש לעבודה?
ללא ספק, משהו בבסיס התפיסה השתנה. העובדים הפכו יקרים יותר, אך לא בהכרח במונחי שכר.
רבים מהם למדו להעריך את שעות הפנאי, הזמן עם המשפחה, תחביבים חדשים, עיסוק בספורט, או קצב אחר לחיים.
ימי האבטלה והעבודה מהבית חשפו עולם של גמישות, של יחס אחר בין עבודה לחיים הפרטיים, שרבים כלל לא הכירו.
בנוסף, הסטייה ממסלול החיים הרגיל ומהכללים המוכרים, גרמה לרבים לחשוב ולהיות יצירתיים. חלקם מנסים את מזלם כיזמים או כעצמאים ואחרים גלשו לחשיבה מחדש על הקונספט הכללי של החיים.
חשוב לזכור גם, שמשהו נשבר בתפיסתם של אלה שראו בעבודה חוף מבטחים שמור ומוגן והתבדו.
כתמיד, השורד הוא המסתגל. מעסיקים שיפנימו את השינוי התפיסתי וישכילו להציע למועמדים ערכים של איזון, משמעות, הגשמה, ביטוי עצמי, ביטחון ויציבות, יצליחו לגייס טוב יותר.
גובה השכר הוא חלק מהעניין אך ככל הנראה איננו העיקר. מי שנפלטו ממרוץ עכברים, ישארו בחוץ, עד שיהיו בטוחים שמצאו מקום נעים יותר לחזור אליו.
.
מה שווי הנכס שלך? תלוי: למה שאלת?
כן, שווי הנכס, תלוי בסיבה ש
בגללה בוצעה הערכת השווי!
רוב הערכות השווי מתבצעות על מנת להעריך את "שווי השוק" של הנכס, כלומר, את הסכום שבו אפשר למכור או לקנות אותו בשוק החופשי.
לעומת זאת, לעתים מתבצעת הערכת שווי כאשר בעל הנכס מבקש אשראי מהבנק או מנותן אשראי אחר, והנכס מהווה בטוחה כנגד האשראי.
במקרה כזה הבנק יבקש להעריך מהו ערכה הכספי של אותה בטוחה, כלומר הנכס.
מסתבר, שהערכת "שווי שוק" היא שונה מ"ערך למטרת בטוחה", גם כשמדובר בהערכות שווי של אותו נכס, באותו יום.
האחראי לכך הוא תקן 19 שתוקן על ידי מועצת שמאי המקרקעין ומשרד המשפטים בשנת 2010.
תקן 19 קובע ש"ערך למטרת בטוחה" הוא שונה מ"שווי השוק".
מה ההבדלים העיקריים ביניהם?
ככלל, הערכת שווי למטרת בטוחה היא שמרנית יותר. היא מתעלמת מפוטנציאל השבחה שאינו ודאי, מזכויות בנייה שאינן מובטחות, מחוזים שטרם חודשו ומבנייה בלתי חוקית, אפילו אם נעשה בה שימוש בפועל.
כמו כן, ערך למטרת בטוחה לא יכלול שווי נכס המוחזק שלא על פי הסכם כתוב, או נכס שסחירותו תלויה בצד ג' כלשהו.
בנוסף, ערך למטרת בטוחה לא יקבע על פי עסקאות שנעשו בתקופות שיא. כלומר, אפילו עסקה שנעשתה בפועל בתנאי שוק חופשי, לא בהכרח תעיד על "ערך למטרת כבטוחה".
תקן 19 תוקן בעקבות התפתחות התופעה של בקשות אשראי כנגד בטוחה נדל"נית.
אל מול תופעה זו, קם צורך בקרב נותני האשראי להחמיר ולהקשיח את הערכות השווי המתבצעות בהקשר זה, על מנת לייצר לעצמם ביטחון מוצק יותר.
בשורה התחתונה, הנכס שלך שווה מחיר מסוים בשוק החופשי, וסביר להניח ששוויו אחר לגמרי כבטוחה לאשראי. חשוב לדעת כדי לא להיות מופתעים ברגע האמת.
ניסיוננו בהערכות שווי בתחום הנדל"ן, מלמד שתקן 19, ללא טיפול נכון, עלול להכשיל עסקה או לסכל תכניות עסקיות ומשפחתיות.
לכן, בנינו במשרדנו מיומנות מיוחדת בנושא, שיכולה לעשות את כל ההבדל.
.
11 באוקטובר 2021
סוגיה חשובה לבעלי חברות משפחתיות ולמתעניינים במיזוגים ורכישות
חברות ובעלי עסקים לרוב מכירים את העקרונות והתנאים הכלליים של קבלת אשראי מהבנק.
אולם, תיק מיוחד שמטופל במשרדנו הציף את העובדה שרבים אינם מודעים לייחודיות של אשראי לרכישת אמצעי שליטה.
בניגוד לאשראי שנועד לפיתוח העסק שלך, לספקים, סחורה או הוצאות קבועות, אשראי לרכישת אמצעי שליטה נועד לרוב לרכישת חברה (תאגיד) או חלק ממניותיה.
הבנק רואה סיכון מיוחד במתן אשראי מסוג זה, בשל הנסיבות המאפיינות אותו והשימוש שנעשה בו:
במקרים רבים, הכסף נועד לאפשר ללווה להעניק לאותו תאגיד מעין "הלוואה ללא זכות חזרה". כלומר, לקוח הבנק רוכש שליטה בחברה אך אינו זכאי לשיפוי או החזר כלשהו, במקרה שבו החברה לא תייצר עבורו הכנסות ורווחים.
בנוסף, רכישת אמצעי השליטה, כשלעצמה, לא בהכרח מזכה את בעל השליטה בתזרים כלשהו כנגד ההון.
גם הרגולטור רואה במימון רכישת אמצעי שליטה מהלך מסוכן ומגביל את הבנקים בעניין. הבנק רשאי לממן רכישת אמצעי שליטה רק עד לסכום מסוים ובנוסף עליו להקפיד על פיזור מיוחד של הלוואות אלו, בדיקות תקופתיות ובחינה קפדנית של הבטוחות.
בחברות משפחתיות ובעיקר בחלוקת הנכסים המשפחתיים במסגרת ירושה, לעתים ירצה בן משפחה לרכוש את חלקם של האחרים.
זוהי פרקטיקה מקובלת ומומלצת, שכן ניהול משותף עלול להיות מאתגר עבור עתידה של החברה.
בשלב זה, נתקלים הרוכשים באותה מגבלה שמציב הבנק, באשר למימון רכישת אמצעי שליטה.
חשוב לדעת! על אף האתגר, ניתן לייצר פתרונות יעילים בהתאמה אישית למקרה, ולהשלים את העסקה בהצלחה.
יצירת הפתרון מבוססת על מיומנות בהערכת שווי והבנה מעמיקה של השיקולים הבנקאיים.
מזמינים אתכם לנצל את המומחיות המיוחדת שלנו בתחום מימון רכישה של אמצעי שליטה.
.
19 באוגוסט 2021
יש פתרון לענפים הנפגעים מהתו הירוק
ענפים שלמים במשק הישראלי נקלעים בימים אלה לקשיים, עקב התפשטות הקורונה ומגבלות ההתכנסות שמוטלות בעקבותיה. אמנם קשה לנבא אפילו את העתיד הקרוב, אולם ברור שכבר היום, מסעדות, בתי קולנוע, אולמות וגני אירועים, בריכות שחייה, אתרי בילוי לילדים ועסקים נוספים, סופגים ירידה חדה בהכנסות. רבים מהם צונחים תחת סף הרווחיות, ופועלים בתנאי הפסד, רק בשל התלקחות המגפה.
משנכנסו השבוע לתוקף ההנחיות החדשות המגבילות באופן משמעותי את דפוסי הבילוי, הספורט והאירוח (בעיקר של ילדים), כבר ברור שהענפים הנפגעים, זקוקים וראויים לסיוע.
חשוב לציין: ענפים אחרים דווקא מקיימים שגרת עסקים ורבים מהם לא נפגעים, נכון להיום, מנתוני התחלואה המאמירים. לכן, בשלב זה חשוב כל כך לאמץ מודל דיפרנציאלי, שיפצה את הנפגעים באופן מובחן, על סמך ההשתייכות הענפית והפגיעה שנגרמה להם בפועל.
אין פשוט מזה! הפעילו את מנגנון המע"מ!
העסקים בישראל משלמים מע"מ על הפער החודשי (או הדו חודשי) שבין ההכנסות לבין ההוצאות שלהם. לכן, משרדי מע"מ יכולים בקלות לראות את היקף העסקאות המדווח. העסקים הינם שקופים מול המע"מ, וכולם מסווגים על פי ענפים.
אפשר להעביר ישירות לחשבון העסק, שאותו מע"מ מכיר היטב, 30% מהיקף הפעילות העסקית האחרון שלו (או שיעור אחר על פי הענף ומידת הפגיעה בו).
הכסף ישמש את העצמאים לתשלומי השכירות, להעסקת העובדים ולהפעלת העסק, גם אם במתכונת מצומצמת.
באופן כזה, העסק יוכל להמשיך לייצר ולמכור, העובדים ישלמו מס על שכרם והעסק ישלם מע"מ.
הכסף שיועבר לא חייב להיות מענק, והוא יכול להיות, למשל, הלוואה ללא ריבית שתיגבה לאורך 60 תשלומים, במקביל לתשלומי המע"מ התקופתיים של העסק.
כך, המדינה למעשה נותנת הלוואה על חשבון תשלומי המע"מ העתידיים של העסקים.
פיזור הסיכון של הלוואה זו הוא עצום, ולכן רובה תחזור לאוצר, ובמקום שהיא לא תחזור, המדינה תהיה נושה כפי שתמיד היא נושה, באמצעות הכנ"ר.
כמו כן, זהו פתרון מיידי, הוא אינו מצריך הגשת בקשות, טפסים וחתימות, והוא יכול להיות בחשבונות הבנק של כל אחד מהעסקים המשוועים לפתרון, בתוך ימים ספורים.
.
21 ביולי 2021
עמדתם בפקק הבוקר? בואו נדבר על הסיבה האמיתית
ההקלה המסוימת שמורגשת בימים אלה בעומסי התנועה, היא נקודתית בלבד ונובעת מימי החופש הגדול.
בתחילת ספטמבר, הפקקים צפויים לחזור במלוא חומרתם ואף להפוך לארוכים עוד יותר.
זוהי המסקנה הבלתי נמנעת מהנתון הבא: בחציון הראשון של שנת 2021, התווספו לכבישי ישראל כ – 200,000 רכבים חדשים.
עד סוף השנה, מסתמן שנתקרב לחצי מיליון!
בישראל נוסעים כמעט 4 מיליון רכבים, שמתוכם, מתברר, אחד משמונה הוא חדש, מצטרף טרי לפקק הבלתי נגמר.
ודאי תשאלו בצדק: כמה רכבים ירדו מהכביש בתקופה זו?
התשובה לא מעודדת: מספר הרכבים שנגרעו מהכבישים, הוא בערך רבע ממספר הרכבים שהצטרפו.
לכן, תוספת הרכבים היא עצומה, גם במונחי נטו.
המספרים לא משאירים מקום לספק: טורי המכוניות המשתרכות זו אחר זו ימשיכו להתארך, יתרבה זיהום האוויר ושעות ההמתנה האבודות ימשיכו לגרוע מהפריון של המשק ולפגוע באיכות החיים.
נכון להיום, אין מדד לאומי ברור לעומסי התנועה, ואין תכנית ממשלתית אופרטיבית שמסתמנת כבעלת פוטנציאל לעמוד מול זרימה כה מסיבית של רכבים לשוק. המצב צפוי להחריף מחודש לחודש, משנה לשנה.
אמנם, מדובר בשוק חופשי ובכוחות ביקוש והיצע: הישראלים מייצרים ביקוש ויבואניות הרכב מספקות מענה בהתאם.
אולם, במציאות שבה ישראל צועדת לאסון תחבורתי של ממש, השאלה המתבקשת היא מדוע המדינה לא מתערבת באופן מיידי ואגרסיבי יותר?
התשובה די ברורה אם כי לא זוכה למספיק תשומת לב:
על פי נתוני משרד האוצר, מדי שנה המדינה מייצרת הכנסות מכלי רכב בגובה של כ – 40 מיליארד ש"ח. הסכום מורכב ממיסוי ישיר על כלי הרכב וחלקי חילוף, מיסוי דלק ואגרות שונות.
מדובר בסכום אסטרונומי, בסדר גודל שמתקרב לתקציב הביטחון השנתי של ישראל!
מבנה ההכנסות של המדינה, אם כך, לוקה בתמריץ פנימי אדיר להגדיל עוד ועוד את מספר כלי הרכב, את צריכת הדלק, ובפועל גם את הפקקים.
מגוון של רעיונות לטיפול בפקקי התנועה נשמעים על ידי גורמים שונים: החל ממיסוי הכניסה למרכזי הערים ברכב פרטי, דרך חיזוק התחבורה הציבורית ועד לבניית שכונות בעירוב שימושים (מסחר ומגורים). חלק מהפתרונות הללו ישפיעו רק בטווח הארוך, אם בכלל יתממשו. מעט מדי, מאוחר מדי.
אם נתעלם מהבעיה הבסיסית הטמונה בתמריץ הכלכלי, ולא נטפל בה, את הרעיונות האלה כנראה נמשיך לשמוע בדיונים ברדיו, בפקקים.
.
8 ביולי 2021
האלמנט החשוב ביותר בתקציב המדינה המתהווה, הוא השקעה בתשתיות תוך הפחתת ביורוקרטיה
בין שלל רעשי רקע, המבחן העיקרי של הממשלה החדשה הוא במסוגלותה לגבש ולהעביר תקציב מדינה.
הצוותים, כך מדווח, שוקדים על המדוכה, ולצד השאלה האם יצליחו מרכיבי הקואליציה להסכים על מבנה התקציב, מרחפת שאלה חשובה לא פחות:
האם תשכיל הממשלה החדשה ליישם את צו השעה – האצת ההשקעה בתשתיות תוך הסרה מסיבית של חסמי ביורוקרטיה.
באופן מסורתי בישראל, ממשלות חדשות נוטות לנקוט במדיניות מצמצמת ו"לקזז" את המדיניות המרחיבה שאופיינית לתקופות טרום – בחירות ("כלכלת בחירות").
מנהג זה הוביל לדפוס של ירידה בשיעורי הצמיחה בתקופות שלאחר הבחירות, ולמעשה לפגיעה במשק ובשגשוג הכלכלה.
התנהגות הממשלה לאחר הבחירות, אולי מסקרנת פחות את התקשורת אבל היא חשובה לא פחות (ואף יותר) מהתקופה שלפני, המלווה את הקמפיינים.
בתקופה הייחודית שאנו נמצאים בה, לאחר משבר הקורונה (ואולי לפני אחד נוסף), שיעורי הצמיחה הם קריטיים.
שינויים בסדרי העדיפויות ובמבני המס, חשובים פחות. כך אומרים מעל כל במה גם כלכלני ה – OECD, בהתייחסותם לשלב זה של התאוששות ממשבר הקורונה וגמילה ממענקים ודמי חל"ת.
השקעה בתשתיות נתפסת לעתים כחלק ממדיניות סוציאליסטית, אך בפועל היא מהווה מקדם צמיחה עיקרי של המגזר העסקי.
השקעה בתשתיות כוללת סלילת נתיבי תעבורה וחיזוק התחבורה הציבורית, אבל גם השקעה בתקשורת ו"בכושר הדיגיטלי" של אנשים ושל עסקים.
אלה יהוו מקדמי יעילות וגורמי ייצור בפעילות העסקית הקיימת, וגם יתרמו לבניית חוסנו של המשק, למשברים עתידיים.
עם תחילת ההתאוששות ממשבר הקורונה התברר כי התחזיות הקודרות באשר לגובה הגירעון לא יתממשו, וגם הכנסות המדינה ממסים אינן מכזיבות, לאור נתוני הצריכה של משקי הבית ודהירת ענף ההייטק.
אין תמיכה בנתונים לצורך במדיניות מצמצמת ולחיסכון בהשקעות, אלא להיפך. יש להשקיע בתשתיות ביתר שאת ולכרות כל חסם ביורוקרטי וגורם מנהלתי מעכב.
ישראל ידועה בשכבות של רגולציה מכבידה, המעיבות כמעט על כל יוזמה בכל תחום. מזמן הגיע הזמן לתפנית בעלילה הזו, אבל עכשיו אנחנו כבר באיחור, וחבל על כל דקה.
