בלוג – כלכלה ועסקים

30 בנובמבר 2021

שוק התעסוקה חווה טלטלה

בנק ישראל פרסם בימים האחרונים נתונים מעניינים, ולצדם אמירה חשובה: "נתוני שוק העבודה מעידים על קושי מסוים בחזרת המשק לרמות התעסוקה והאבטלה שאפיינו אותו טרם המשבר".
אמירה זו של בנק ישראל, ליוותה נתון חשוב: "שיעור התעסוקה עלה במהירות במחצית הראשונה של השנה, אך מאז אמצע חודש יולי, המגמה התייצבה. נותר פער של כ-150 אלף מועסקים, בהשוואה לשיעור התעסוקה הממוצע ששרר ב-2019".
מספר המשרות הפנויות במשק דווקא ממשיך לעלות, ועומד על כ-143 אלף משרות המתפרסות על פני ענפים רבים. מעסיקים בכל התעשיות חווים מחסור בידיים עובדות, מענף הלוגיסטיקה, דרך תעשיית האירוח וההסעדה ועד להייטק.

אז מה קרה בשוק בתעסוקה? למה מעסיקים מתקשים לגייס עובדים ומה הרקע לעודף הביקוש לעבודה?

ללא ספק, משהו בבסיס התפיסה השתנה. העובדים הפכו יקרים יותר, אך לא בהכרח במונחי שכר.
רבים מהם למדו להעריך את שעות הפנאי, הזמן עם המשפחה, תחביבים חדשים, עיסוק בספורט, או קצב אחר לחיים.
ימי האבטלה והעבודה מהבית חשפו עולם של גמישות, של יחס אחר בין עבודה לחיים הפרטיים, שרבים כלל לא הכירו.
בנוסף, הסטייה ממסלול החיים הרגיל ומהכללים המוכרים, גרמה לרבים לחשוב ולהיות יצירתיים. חלקם מנסים את מזלם כיזמים או כעצמאים ואחרים גלשו לחשיבה מחדש על הקונספט הכללי של החיים.
חשוב לזכור גם, שמשהו נשבר בתפיסתם של אלה שראו בעבודה חוף מבטחים שמור ומוגן והתבדו.
כתמיד, השורד הוא המסתגל. מעסיקים שיפנימו את השינוי התפיסתי וישכילו להציע למועמדים ערכים של איזון, משמעות, הגשמה, ביטוי עצמי, ביטחון ויציבות, יצליחו לגייס טוב יותר.
גובה השכר הוא חלק מהעניין אך ככל הנראה איננו העיקר. מי שנפלטו ממרוץ עכברים, ישארו בחוץ, עד שיהיו בטוחים שמצאו מקום נעים יותר לחזור אליו.

 


19 באוקטובר 2021

מה שווי הנכס שלך? תלוי: למה שאלת?

כן, שווי הנכס, תלוי בסיבה שבגללה בוצעה הערכת השווי!
ועכשיו ההסבר:
רוב הערכות השווי מתבצעות על מנת להעריך את "שווי השוק" של הנכס, כלומר, את הסכום שבו אפשר למכור או לקנות אותו בשוק החופשי.
לעומת זאת, לעתים מתבצעת הערכת שווי כאשר בעל הנכס מבקש אשראי מהבנק או מנותן אשראי אחר, והנכס מהווה בטוחה כנגד האשראי.
במקרה כזה הבנק יבקש להעריך מהו ערכה הכספי של אותה בטוחה, כלומר הנכס.
מסתבר, שהערכת "שווי שוק" היא שונה מ"ערך למטרת בטוחה", גם כשמדובר בהערכות שווי של אותו נכס, באותו יום.
האחראי לכך הוא תקן 19 שתוקן על ידי מועצת שמאי המקרקעין ומשרד המשפטים בשנת 2010.
תקן 19 קובע ש"ערך למטרת בטוחה" הוא שונה מ"שווי השוק".
מה ההבדלים העיקריים ביניהם?
ככלל, הערכת שווי למטרת בטוחה היא שמרנית יותר. היא מתעלמת מפוטנציאל השבחה שאינו ודאי, מזכויות בנייה שאינן מובטחות, מחוזים שטרם חודשו ומבנייה בלתי חוקית, אפילו אם נעשה בה שימוש בפועל.
כמו כן, ערך למטרת בטוחה לא יכלול שווי נכס המוחזק שלא על פי הסכם כתוב, או נכס שסחירותו תלויה בצד ג' כלשהו.
בנוסף, ערך למטרת בטוחה לא יקבע על פי עסקאות שנעשו בתקופות שיא. כלומר, אפילו עסקה שנעשתה בפועל בתנאי שוק חופשי, לא בהכרח תעיד על "ערך למטרת כבטוחה".
תקן 19 תוקן בעקבות התפתחות התופעה של בקשות אשראי כנגד בטוחה נדל"נית.
אל מול תופעה זו, קם צורך בקרב נותני האשראי להחמיר ולהקשיח את הערכות השווי המתבצעות בהקשר זה, על מנת לייצר לעצמם ביטחון מוצק יותר.
בשורה התחתונה, הנכס שלך שווה מחיר מסוים בשוק החופשי, וסביר להניח ששוויו אחר לגמרי כבטוחה לאשראי. חשוב לדעת כדי לא להיות מופתעים ברגע האמת.
ניסיוננו בהערכות שווי בתחום הנדל"ן, מלמד שתקן 19, ללא טיפול נכון, עלול להכשיל עסקה או לסכל תכניות עסקיות ומשפחתיות.
לכן, בנינו במשרדנו מיומנות מיוחדת בנושא, שיכולה לעשות את כל ההבדל.

11 באוקטובר 2021

סוגיה חשובה לבעלי חברות משפחתיות ולמתעניינים במיזוגים ורכישות

 

חברות ובעלי עסקים לרוב מכירים את העקרונות והתנאים הכלליים של קבלת אשראי מהבנק.
אולם, תיק מיוחד שמטופל במשרדנו הציף את העובדה שרבים אינם מודעים לייחודיות של אשראי לרכישת אמצעי שליטה.
בניגוד לאשראי שנועד לפיתוח העסק שלך, לספקים, סחורה או הוצאות קבועות, אשראי לרכישת אמצעי שליטה נועד לרוב לרכישת חברה (תאגיד) או חלק ממניותיה.
הבנק רואה סיכון מיוחד במתן אשראי מסוג זה, בשל הנסיבות המאפיינות אותו והשימוש שנעשה בו:
במקרים רבים, הכסף נועד לאפשר ללווה להעניק לאותו תאגיד מעין "הלוואה ללא זכות חזרה". כלומר, לקוח הבנק רוכש שליטה בחברה אך אינו זכאי לשיפוי או החזר כלשהו, במקרה שבו החברה לא תייצר עבורו הכנסות ורווחים.
בנוסף, רכישת אמצעי השליטה, כשלעצמה, לא בהכרח מזכה את בעל השליטה בתזרים כלשהו כנגד ההון.
גם הרגולטור רואה במימון רכישת אמצעי שליטה מהלך מסוכן ומגביל את הבנקים בעניין. הבנק רשאי לממן רכישת אמצעי שליטה רק עד לסכום מסוים ובנוסף עליו להקפיד על פיזור מיוחד של הלוואות אלו, בדיקות תקופתיות ובחינה קפדנית של הבטוחות.
בחברות משפחתיות ובעיקר בחלוקת הנכסים המשפחתיים במסגרת ירושה, לעתים ירצה בן משפחה לרכוש את חלקם של האחרים.
זוהי פרקטיקה מקובלת ומומלצת, שכן ניהול משותף עלול להיות מאתגר עבור עתידה של החברה.
בשלב זה, נתקלים הרוכשים באותה מגבלה שמציב הבנק, באשר למימון רכישת אמצעי שליטה.
חשוב לדעת! על אף האתגר, ניתן לייצר פתרונות יעילים בהתאמה אישית למקרה, ולהשלים את העסקה בהצלחה.
יצירת הפתרון מבוססת על מיומנות בהערכת שווי והבנה מעמיקה של השיקולים הבנקאיים.
מזמינים אתכם לנצל את המומחיות המיוחדת שלנו בתחום מימון רכישה של אמצעי שליטה.

19 באוגוסט 2021

יש פתרון לענפים הנפגעים מהתו הירוק

ענפים שלמים במשק הישראלי נקלעים בימים אלה לקשיים, עקב התפשטות הקורונה ומגבלות ההתכנסות שמוטלות בעקבותיה. אמנם קשה לנבא אפילו את העתיד הקרוב, אולם ברור שכבר היום, מסעדות, בתי קולנוע, אולמות וגני אירועים, בריכות שחייה, אתרי בילוי לילדים ועסקים נוספים, סופגים ירידה חדה בהכנסות. רבים מהם צונחים תחת סף הרווחיות, ופועלים בתנאי הפסד, רק בשל התלקחות המגפה.
משנכנסו השבוע לתוקף ההנחיות החדשות המגבילות באופן משמעותי את דפוסי הבילוי, הספורט והאירוח (בעיקר של ילדים), כבר ברור שהענפים הנפגעים, זקוקים וראויים לסיוע.
חשוב לציין: ענפים אחרים דווקא מקיימים שגרת עסקים ורבים מהם לא נפגעים, נכון להיום, מנתוני התחלואה המאמירים. לכן, בשלב זה חשוב כל כך לאמץ מודל דיפרנציאלי, שיפצה את הנפגעים באופן מובחן, על סמך ההשתייכות הענפית והפגיעה שנגרמה להם בפועל.
אין פשוט מזה! הפעילו את מנגנון המע"מ!
העסקים בישראל משלמים מע"מ על הפער החודשי (או הדו חודשי) שבין ההכנסות לבין ההוצאות שלהם. לכן, משרדי מע"מ יכולים בקלות לראות את היקף העסקאות המדווח. העסקים הינם שקופים מול המע"מ, וכולם מסווגים על פי ענפים.
אפשר להעביר ישירות לחשבון העסק, שאותו מע"מ מכיר היטב, 30% מהיקף הפעילות העסקית האחרון שלו (או שיעור אחר על פי הענף ומידת הפגיעה בו).
הכסף ישמש את העצמאים לתשלומי השכירות, להעסקת העובדים ולהפעלת העסק, גם אם במתכונת מצומצמת.
באופן כזה, העסק יוכל להמשיך לייצר ולמכור, העובדים ישלמו מס על שכרם והעסק ישלם מע"מ.
הכסף שיועבר לא חייב להיות מענק, והוא יכול להיות, למשל, הלוואה ללא ריבית שתיגבה לאורך 60 תשלומים, במקביל לתשלומי המע"מ התקופתיים של העסק.
כך, המדינה למעשה נותנת הלוואה על חשבון תשלומי המע"מ העתידיים של העסקים.
פיזור הסיכון של הלוואה זו הוא עצום, ולכן רובה תחזור לאוצר, ובמקום שהיא לא תחזור, המדינה תהיה נושה כפי שתמיד היא נושה, באמצעות הכנ"ר.
כמו כן, זהו פתרון מיידי, הוא אינו מצריך הגשת בקשות, טפסים וחתימות, והוא יכול להיות בחשבונות הבנק של כל אחד מהעסקים המשוועים לפתרון, בתוך ימים ספורים.

 


21 ביולי 2021

עמדתם בפקק הבוקר? בואו נדבר על הסיבה האמיתית

 

ההקלה המסוימת שמורגשת בימים אלה בעומסי התנועה, היא נקודתית בלבד ונובעת מימי החופש הגדול.
בתחילת ספטמבר, הפקקים צפויים לחזור במלוא חומרתם ואף להפוך לארוכים עוד יותר.
זוהי המסקנה הבלתי נמנעת מהנתון הבא: בחציון הראשון של שנת 2021, התווספו לכבישי ישראל כ – 200,000 רכבים חדשים.
עד סוף השנה, מסתמן שנתקרב לחצי מיליון!
בישראל נוסעים כמעט 4 מיליון רכבים, שמתוכם, מתברר, אחד משמונה הוא חדש, מצטרף טרי לפקק הבלתי נגמר.
ודאי תשאלו בצדק: כמה רכבים ירדו מהכביש בתקופה זו?
התשובה לא מעודדת: מספר הרכבים שנגרעו מהכבישים, הוא בערך רבע ממספר הרכבים שהצטרפו.
לכן, תוספת הרכבים היא עצומה, גם במונחי נטו.
המספרים לא משאירים מקום לספק: טורי המכוניות המשתרכות זו אחר זו ימשיכו להתארך, יתרבה זיהום האוויר ושעות ההמתנה האבודות ימשיכו לגרוע מהפריון של המשק ולפגוע באיכות החיים.
נכון להיום, אין מדד לאומי ברור לעומסי התנועה, ואין תכנית ממשלתית אופרטיבית שמסתמנת כבעלת פוטנציאל לעמוד מול זרימה כה מסיבית של רכבים לשוק. המצב צפוי להחריף מחודש לחודש, משנה לשנה.
אמנם, מדובר בשוק חופשי ובכוחות ביקוש והיצע: הישראלים מייצרים ביקוש ויבואניות הרכב מספקות מענה בהתאם.
אולם, במציאות שבה ישראל צועדת לאסון תחבורתי של ממש, השאלה המתבקשת היא מדוע המדינה לא מתערבת באופן מיידי ואגרסיבי יותר?
התשובה די ברורה אם כי לא זוכה למספיק תשומת לב:
על פי נתוני משרד האוצר, מדי שנה המדינה מייצרת הכנסות מכלי רכב בגובה של כ – 40 מיליארד ש"ח. הסכום מורכב ממיסוי ישיר על כלי הרכב וחלקי חילוף, מיסוי דלק ואגרות שונות.
מדובר בסכום אסטרונומי, בסדר גודל שמתקרב לתקציב הביטחון השנתי של ישראל!
מבנה ההכנסות של המדינה, אם כך, לוקה בתמריץ פנימי אדיר להגדיל עוד ועוד את מספר כלי הרכב, את צריכת הדלק, ובפועל גם את הפקקים.
מגוון של רעיונות לטיפול בפקקי התנועה נשמעים על ידי גורמים שונים: החל ממיסוי הכניסה למרכזי הערים ברכב פרטי, דרך חיזוק התחבורה הציבורית ועד לבניית שכונות בעירוב שימושים (מסחר ומגורים). חלק מהפתרונות הללו ישפיעו רק בטווח הארוך, אם בכלל יתממשו. מעט מדי, מאוחר מדי.
אם נתעלם מהבעיה הבסיסית הטמונה בתמריץ הכלכלי, ולא נטפל בה, את הרעיונות האלה כנראה נמשיך לשמוע בדיונים ברדיו, בפקקים.

8 ביולי 2021

האלמנט החשוב ביותר בתקציב המדינה המתהווה, הוא השקעה בתשתיות תוך הפחתת ביורוקרטיה

 

בין שלל רעשי רקע, המבחן העיקרי של הממשלה החדשה הוא במסוגלותה לגבש ולהעביר תקציב מדינה.
הצוותים, כך מדווח, שוקדים על המדוכה, ולצד השאלה האם יצליחו מרכיבי הקואליציה להסכים על מבנה התקציב, מרחפת שאלה חשובה לא פחות:
האם תשכיל הממשלה החדשה ליישם את צו השעה – האצת ההשקעה בתשתיות תוך הסרה מסיבית של חסמי ביורוקרטיה.
באופן מסורתי בישראל, ממשלות חדשות נוטות לנקוט במדיניות מצמצמת ו"לקזז" את המדיניות המרחיבה שאופיינית לתקופות טרום – בחירות ("כלכלת בחירות").
מנהג זה הוביל לדפוס של ירידה בשיעורי הצמיחה בתקופות שלאחר הבחירות, ולמעשה לפגיעה במשק ובשגשוג הכלכלה.
התנהגות הממשלה לאחר הבחירות, אולי מסקרנת פחות את התקשורת אבל היא חשובה לא פחות (ואף יותר) מהתקופה שלפני, המלווה את הקמפיינים.
בתקופה הייחודית שאנו נמצאים בה, לאחר משבר הקורונה (ואולי לפני אחד נוסף), שיעורי הצמיחה הם קריטיים.
שינויים בסדרי העדיפויות ובמבני המס, חשובים פחות. כך אומרים מעל כל במה גם כלכלני ה – OECD, בהתייחסותם לשלב זה של התאוששות ממשבר הקורונה וגמילה ממענקים ודמי חל"ת.
השקעה בתשתיות נתפסת לעתים כחלק ממדיניות סוציאליסטית, אך בפועל היא מהווה מקדם צמיחה עיקרי של המגזר העסקי.
השקעה בתשתיות כוללת סלילת נתיבי תעבורה וחיזוק התחבורה הציבורית, אבל גם השקעה בתקשורת ו"בכושר הדיגיטלי" של אנשים ושל עסקים.
אלה יהוו מקדמי יעילות וגורמי ייצור בפעילות העסקית הקיימת, וגם יתרמו לבניית חוסנו של המשק, למשברים עתידיים.
עם תחילת ההתאוששות ממשבר הקורונה התברר כי התחזיות הקודרות באשר לגובה הגירעון לא יתממשו, וגם הכנסות המדינה ממסים אינן מכזיבות, לאור נתוני הצריכה של משקי הבית ודהירת ענף ההייטק.
אין תמיכה בנתונים לצורך במדיניות מצמצמת ולחיסכון בהשקעות, אלא להיפך. יש להשקיע בתשתיות ביתר שאת ולכרות כל חסם ביורוקרטי וגורם מנהלתי מעכב.
ישראל ידועה בשכבות של רגולציה מכבידה, המעיבות כמעט על כל יוזמה בכל תחום. מזמן הגיע הזמן לתפנית בעלילה הזו, אבל עכשיו אנחנו כבר באיחור, וחבל על כל דקה.

עקבו אחר הפרסומים גם בפייסבוק ובלינקדין